מפרשים:
1 תד"ה נוגע אין מאהיל כו' מאהיל לא מטמא אלא כנגד המוח כו' עכ"ל דבריהם אינם מובנין לן דמהך שמעתין דלעיל גבי שני עצמות ועליהן ב' חצאי זיתים והכניס ראשיהם השנים כו' דמוקי לה התם אי ביד אי בשומר מוכח בהדיא דבמאהיל נמי שלא כנגד המוח מטמא נמי מטעם שומר דמכניס ומוציא וכפרש"י שם וצ"ע:
2 בא"ד וא"ת ולישני ליה כו' לא מסתבר ליה לאוקמא כרבי יוסי עכ"ל וה"מ לתרוצי נמי דלר"י נמי דלית ליה טומאה בוקעת ועולה מודה בקולית סתומה דהוי כמו מת בכסותו וכ"כ התוס' לקמן ע"ש:
3 בפרש"י בד"ה חוצצין בין בית לעלייה אם הניחן מקודם לחברתה כו' לצד שני שעליה כלומר כו' עכ"ל כצ"ל ופי' בריוח שבין קורה לקורה מניח החבלי מטה וסריגי החלונות וק"ל:
4 תוס' בד"ה ומאן תנא כו' מנלן לפרש כדמפרש דלמא בטומאה רצוצה כו' עכ"ל ולפי זה לר' זירא מתוקמא נמי הך דר' יוסי בטומאה רצוצה ולר' זירא לא תסייעה לר' יוחנן נמי מהך דר' יוסי אלא סתמא דתלמודא קאמר מאן תנא כו' ר' יוסי כו' ואליבא דרבא ודו"ק:
5 בד"ה שלא כנגד כו' דכל דבר שסותם כולו כו' עכ"ל כצ"ל והכא אע"ג דאינו סותם כולו מ"מ לא שייך נמי הכא מיעוט ולא אמרינן התם דבעי ביטול אלא היכא שבא למעט החלון ודו"ק: